עיקול ללא התראה, הכיצד ?

רבים מאתנו נתקלים בעיקולים על חשבון הבנק ו/או כרטיס האשראי ו/או משכורת וכדומה, כרעם ביום בהיר, ללא כל התראה או הודעה מוקדמת.

הכיצד ?

חוק ההוצאה לפועל אינו מאפשר מצב בו ננקטים נגד חייב הליכים ללא התראה או הודעה מוקדמת.

בפתיחת תיק הוצאה לפועל מחויב הזוכה לשלוח אזהרה לחייב, שכאמור נפתח כנגדו תיק, דרך משלוח בדואר רשום ע"י לשכת ההוצאה לפועל ואם במסירה אישית ע"י הזוכה או מי מטעמו בכפוף לתקנות סדר הדין האזרחי.

לאחר שמגיעה האזהרה אל החייב ניתן לחייב חלון זמן מוגדר מראש לשם מתן תגובה המשתנה בהתאם לאופייה של המסכת העובדתית- משפטית בתיק. למשל: תיק הנפתח מכוח פסק דין, ניתן לחייב 20 ימים להגיע לשלם את חובו, ואם ידו אינה משגת בתשלום מלוא החוב, לבקש פריסת החוב בשיעורים עפ"י יכולתו הכלכלית באותה העת או להופיע בפני רשם ההוצאה לפועל לחקירת יכולת תוך 20 ימים. דוגמה נוספת תיק מסוג שטרות  או תיק מסוג תובענות, ניתן לחייב זמן תגובה של 30 ימים להגיע ולשלם את חובו, ואם ידו אינה משגת בתשלום מלוא החוב, לבקש פריסת החוב בשיעורים עפ"י יכולתו הכלכלית באותה העת, או לחלופין להגיש התנגדות לביהמ"ש המוסמך לביצוע שטר / לביצוע תובענה ככל והחוב או אף חלקו מוכחשים ו/או במצב דברים שעומדות לחייב טענות עובדתיות ו/או משפטיות אחרות כנגד החיוב/ים.

האמנם ? אם אלו פני הדברים מדוע אנו מופתעים מעיקול שרובץ על חשבון הבנק /או כרטיס האשראי ו/או משכורת וכדומה, ללא ידיעתנו ?

התשובה לשאלה זו נמצאת באחת משתי החלופות שלהלן:

האפשרות הראשונה- באפשרות הזוכה לנקוט בפעולות המקבילות לסעדים זמניים בביהמ"ש כגון עיקול בטרם הגשת תובענה, כך גם במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, הזוכה יכול לבקש במעמד צד אחד עיקול טרם מסירת אזהרה לחייב כאשר בין היתר עולה החשש כי החייב עומד להבריח נכסים ובתוך כך לסכל את גביית החוב הנטען.

האפשרות השנייה– והיותר פופולארית נעוצה בכתובת מגורי החייב המופיעה במחשבי משרד הפנים ביום פתיחת התיק בלשכת ההוצאה לפועל.

חלקנו עוברים דירות מגורים מפעם לפעם, וטורחים לשנות על שמנו את הוצאות החשמל, הוצאות המים, תשלומי ארנונה וכיו"ב, אולם, את כתובת מגורינו במשרד הפנים שוכחים לשנות בהתאם למעבר החדש. כאן ראשיתה של הבעיה המופיעה בדמות עיקול כזה או אחר על חשבון הבנק ו/או כרטיס אשראי ו/או משכורת וכדומה.

מדוע אי שינוי הכתובת מהווה ראשית בעיית העיקולים ?

בפתיחת תיק הוצאה לפועל עומדות בידי הזוכה שתי אפשרויות במתן שליחת אזהרה לחייב. האחת לאפשר ללשכת ההוצאה לפועל לשלוח אזהרה לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה, השנייה לדרוש מלשכת ההוצאה לפועל להנפיק אזהרה אישית שתועבר לזוכה, וזה האחרון מתחייב למסור באופן אישי או דרך שליח מטעמו (בכפוף לתקנות ההוצאה לפועל ולתקנות סדר הדין האזרחי) את אותה האזהרה של פתיחת התיק לחייב עצמו. במצב בו לשכת ההוצאה לפועל אכן שולחת אזהרה לפתיחת תיק בדואר רשום עם אישור מסירה והחייב איננו מתגורר בכתובת המופיעה במשרד הפנים, עומד הזוכה בפני שוקת שבורה כאשר אין ביכולתו לפעול כנגד החייב במסגרת תיק ההוצאה לפועל, כל אימת שלא נמסרה האזהרה לחייב בהתאם להוראות הדין.  יחד עם זאת, פתרונו של הזוכה במצב הנ"ל, נמצא באפשרות הדבקה של אותה מסירה אישית על דלתו של החייב (לפי הכתובת המופיעה במשרד הפנים), וזאת לאחר שניסה הזוכה לאתר את החייב בדירת מגוריו שלוש פעמים לכל הפחות ובזמנים שונים, וזאת טרם הדבקת האזהרה על דלתו של החייב, והכל בכפוף לתקנות ההוצאה לפועל, תקנות סדר הדין האזרחי והפסיקה הרלוונטית.

כאן המקום לציין, שזוכה המעוניין לאתר את כתובת מגוריי החייב יש ביכולתו לשלוח שאילתה למשרד הפנים עם פרטים מזהים של החייב, ובתוך כך לקבל את כתובת מגוריו של החייב המעודכנת במחשבי משרד הפנים.

אם כך, מה קורה לאחר הדבקת האזהרה על דלתו של החייב ?

הדין מתייחס אל הדבקת האזהרה כאל מצב בו החייב מודע להליכים הננקטים כנגדו, ומרגע הדבקת האזהרה מתחיל אותו חלון זמן מוגדר מראש לשם מתן תגובת החייב בתיק, שכבר הזכרנו לעיל, שוב, בהנחה שהחייב כבר מודע להליכים הננקטים כנגדו. האמנם, מצב זה נראה במבט ראשון מרגיז ואף מקומם, אולם תכליתה של תפיסה זו מקורה באותם חייבים המשתמטים בכוונת תחילה מתשלום חובותיהם ולכן מנצלים את המצב המשפטי לטובת בריחה מאחריות ומתשלום.

כשנסתיים מרוץ הזמנים, וככל שהחייב לא הגיב בתיק ההוצל"פ (ככל הנראה מחוסר ידיעה), יש באפשרות הזוכה להפעיל הליכים אשר אינם פוגעים בחירות החייב או בצנעת הפרט שלו. ההליכים שניתן להפעיל הינם עיקולי מיטלטלין בדירת החייב, עיקולי צד ג' הכוללים בחובם עיקולים בגופים פיננסים שונים כגון: בנקים, חברות ביטוח, עיקול על כרטיסי אשראי, עיקול על משכורתו של החייב וכיו"ב. 

הליכי מעצר / מאסר (בתיקי מזונות)/צווי הבאה באמצעות משטרת ישראל, הטלת הגבלות (פרק ו' 1 לחוק ההוצאה לפועל) ובקשות למיידעים (סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל) הינם הליכים הפוגעים בחירות ובצנעת הפרט של החייב ולכן אין אפשרות לזוכה ליישמם שעה שלא נמסרה אזהרה לחייב בהמצאה מלאה (לא הדבקה על הדלת) בהתאם להוראות הדין.

לסיכום, קיימת אפשרות שנשאר חוב (אפילו קטן) פתוח לתשלום בין במודע ובין שלא במודע, וחוב זה עלול לנחות כרעם ביום בהיר בדמות עיקול שעלול להסב נזק ללא כל התראה מוקדמת והכל מהאפשרות כי כתובת המגורים לא שונתה במשרד הפנים.

מה עושים במידה ונתקלים במצב של עיקול ללא התראה ?

ראשית פועלים באופן מהיר ויסודי לזהות את מקור העיקול, (הוצאה לפועל, בתי המשפט השונים, בתי הדין, מס הכנסה, עירייה וכיו"ב), ולאחר איתור מקור העיקול, מגישים במהירות האפשרית בקשה מתאימה (בהתאם להוראות הדין) לביטול העיקול/ים תוך תשומת לב יתרה לעניינים הבאים שלהלן:

  • אי מסירת האזהרה בפועל על כל המשתמע מכך.
  • אפשרות שהחוב נוצר בתום לב וללא ידיעה ו/או שלא קיים חוב כלל במקרים מסוימים.
  • נזקים שנגרמים ו/או העשויים להיגרם עם האפשרות שבו העיקול יוותר על כנו.
  • כל טענה אחרת ונוספת העשויה להוביל לביטול העיקול.
  • לא לשכוח לרשום ולבקש מהגורם המעקל כי הבקשה הינה בבחינת בקשה דחופה.

הגבלת אחריות:

אין לראות במידע המובא באתר אינטרנט זה התייחסות למקרה מסוים ו/או לנסיבות ספציפיות.

המידע אינו בהכרח נכון, שלם ו/או מעודכן. המידע אינו מהווה ייעוץ משפטי לא במישרין ולא בעקיפין. מטרת האתר היא הצגת תחומי עיסוק המשרד ופועלו. ייעוץ משפטי יינתן אך ורק בהתייעצות ישירה עימנו ובהתאם לנוהלי המשרד.

חיפוש באתר

צרו קשר כעת ונוציא אתכם לדרך חדשה​

מאמרים שאולי יעניינו אותך

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות