עיכוב יציאה מהארץ מכח חוק ההוצאה לפועל התשכ”ז-1967 (להלן: “החוק”) ניתן בשלושה מקרים שונים:
האחד כאשר יש לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו (סעיף 14 לחוק) ; זה למעשה מצב בו הזוכה טוען בפני רשם ההוצאה לפועל כי יש נסיבות המלמדות ו/או שעשויות ללמד על כוונת החייב לצאת את הארץ על מנת להתחמק מתשלום חובותיו. מקרה מסוג זה יהא דרך כלל בשלב בו טרם הומצאה אזהרה לחייב על פתיחת תיק כנגדו (מקביל לבקשת סעד זמני של עיכוב יציאה מהארץ נגד נתבע בבתי המשפט השונים מכוח תקנות סדר הדין האזרחי התשמ”ד-1984), או בשלב מאוחר יותר לאחר המצאת האזהרה כאשר מוגשת בקשה בהולה לרשם ההוצאה לפועל, ממנה עולה כי ישנו חשש סביר כי החייב עומד לצאת את הארץ ויציאה זו עלולה לסכל את פירעון החוב.
המקרה השני לפי פרק ו’ 1 לחוק (סעיפים 66א-66ד לחוק); במסגרת מספר ההגבלות שניתן להטיל על החייב, וגם כאן מדובר בשלושה מקרים כאשר כל אחד מהם עומד בפני עצמו ומקים עילה עצמאית להטלת ההגבלות שאחת מהן היא עיכוב יציאה מהארץ. המקרה הראשון שמכוחו ניתן לבקש להטיל הגבלת יציאה מהארץ במסגרת ההגבלות הינו כאשר החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב לחוק, או בא לפניו בדרך אחרת, והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום, ובלבד שהחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים; המקרה השני מכוחו ניתן לבקש להטיל עיכוב יציאה מהארץ כאשר החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל”ב-1972; המקרה השלישי שמכוחו ניתן לבקש להטיל הגבלת יציאה מהארץ במסגרת ההגבלות הינו כאשר החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד) לחוק, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
(א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים;
(ב) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.
שלושת המקרים שצוינו לעיל במסגרת ההגבלות של פרק ו1 לחוק הינם ההגבלות השכיחות ביותר בהם נתקלים רוב רובם של החייבים שמעוכבת יציאתם מהארץ.
המקרה השלישי בו ניתן עיכוב יציאה מן הארץ הינו במסגרת איחוד תיקים כאשר הוגשה בקשת איחוד, יורה רשם ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ (סעיף 74ד לחוק). עיכוב זה נעשה באופן אוטומטי ע”י רשם ההוצאה לפועל כאשר מתקבלת בקשת חייב לאיחוד תיקים בין באיחוד ייזום ובין באיחוד אגב הכרזה על החייב כמוגבל באמצעים.
בשני המקרים הראשונים עיכוב היציאה מן הארץ יהא לפי בקשת זוכה, ואילו במקרה השלישי העיכוב חל באופן אוטומטי ע”י רשם ההוצאה לפועל עם קבלת בקשתו של החייב לאיחוד תיקים.
הטיפול בביטול עיכוב היציאה מן הארץ במקרה הראשון (סעיף 14 לחוק) בהתאם לנסיבות התיק והמקרה. במקרה בו ניתן העיכוב טרם מסירת האזהרה, יהא על החייב לבוא בפני רשם ההוצאה לפועל לצורך חקירת יכולת כלכלית ולהתאמת צו תשלומים חודשי, או להגיש שאלון ומסמכים, כאשר בשני המקרים יש לבקש בד בבד את ביטלו של עיכוב היציאה מן הארץ ולהראות כי אין אמת בבקשת הזוכה בעניין התחמקות מתשלום החוב. בנוסף במידה והחוב מוכחש ונפתח כתיק תובענות או תיק שטרות/המחאות,ניתן להגיש התנגדות לביצוע ובתוך כך בקשה לעיכוב הליכים בפירוט מלא ובתמיכת תצהיר כדין. במקרה בו ניתן עיכוב היציאה מן הארץ שלא טרם מסירת אזהרה, אלא, במהלכו של התיק התלוי ועומד, יש להגיש בקשה פרטנית לביטול העיכוב הנתמכת בתצהיר כדין, וכמובן שיש על הבקשה לסתור את האמור בבקשת הזוכה.
הטיפול בביטול עיכוב היציאה מן הארץ במקרה השני שהינו מכוח ההגבלות שמונה פרק ו’1 לחוק(סעיפים 66א-66ד לחוק), בהתאם לנסיבות התיק והמקרה. בכל אחד משלושת המקרים המפורטים במסגרת ההגבלות יהא על החייב לבוא בפני רשם ההוצאה לפועל לצורך חקירת יכולת כלכלית ולהתאמת צו תשלומים חודשי, או להגיש שאלון ומסמכים, כאשר בשני המקרים יש לבקש בד בבד את ביטלו של עיכוב היציאה מן הארץ במסגרת אותן הגבלות שהוטלו. והכל כמובן כפוף לתשלום קבוע של צו התשלומים החודשי שנקבע.
הטיפול בביטול עיכוב היציאה מן הארץ במקרה השלישי שהינו מכוח הליך של איחוד תיקים (סעיף 74ד לחוק), יהא באמצעות הגשת בקשה פרטנית של החייב לצאת את הארץ הכוללת פירוט מדויק של מטרת הנסיעה, אופן מימונה וכן תאריכי היציאה והחזרה ארצה. בנוסף לכך יידרש החייב להפקיד ערבון שעשוי בנסיבות מסוימות לחלט ולטובת הזוכים בתיק, וכמו כן יידרש החייב בהעמדת שני ערבים טובים לשביעות רצון רשם ההוצאה לפועל, בכדי שהחוב לא יישאר “יתום” במידה והחייב יחליט מכל סיבה שהיא שלא לחזור ארצה.
יוער, כי בכל אחת מבקשות הביטול, רשאי רשם ההוצאה לפועל לדרוש מהחייב להפקיד ערבון/ערובה וכן להעמיד שני ערבים טובים כתנאי לביטולו של צו עיכוב היציאה מן הארץ.
